פסק-דין בתיק ת"ק 629-04-12

תביעה לתשלום סך של  6,050 ש"ח שהופחתו מפיצוי ביטוחי שקיבל התובע מהנתבעת וזאת לאחר שהנתבעת קבעה מיוזמתה ועל דעתה בלבד כי לתובע אשם תורם בגרימת התאונה בשיעור של 15% מערך הנזק שנגרם לרכבו של התובע.

המדובר בתאונת דרכים מיום 8/09/11 בין רכב התובע {הנפגע} לרכב הנתבע {הפוגע}.

אין מחלוקת כי האחריות העיקרית לתאונה נבעה מרשלנות הנתבע שלא נתן זכות קדימה לרכב התובע.

המחלוקת הינה באשר לרשלנותו התורמת של התובע, אם אכן היתה כזו.

לטענת התובע, במהלך נסיעתו, רכב הנתבע נכנס לצומת ופגע בחלקו הקדמי שמאלי. בדיון שבפניי השיב לשאלות נציג הנתבעת כי נסע במהירות של 40 קמ"ש והאט את רכבו כשנכנס לצומת כשהוא מבחין בנתבע במרחק של מטר אחד בלבד.

לשאלת בית המשפט השיב הנתבע כי הוא אשם באירוע התאונה.

לטענת הנתבעת {המבטחת} לתובע אחריות תורמת כאשר נכנס במהירות גבוהה לצומת מבלי שביכולתו להמשיך בנסיעתו וזאת על אף שאין חולק כי זכות הקדימה נתונה לו בצומת ובשל כך הופחת הפיצוי בשיעור של 15%.

נציג הנתבעת הגיש סיכומים בכתב ושב וחזר על טענתו בדבר אחריותו התורמת של התובע בכך שנכנס לצומת במהירות מבלי שנתן דעתו לרכב הנתבע.  בתמיכה לגרסה זו הפנה לגובה הנזק, טופס ההודעה שמילא התובע ולמוקדי הנזק.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את הצדדים, ועל בסיס התרשמותי מהצדדים וכלל הראיות שהוצגו בפני, החלטתי לקבל את התביעה מהנימוקים שיפורטו להלן:

לעניין האחריות הרי שאכן חובת הזהירות מוטלת על כלל משתמשי הדרך ועל הטוען להפרת חובה זו להוכיח טענתו, ובענייננו, הנטל להוכחת הרשלנות התורמת על הנתבעת.

כתב ההגנה הוגש מטעם הנתבעת {חברת הביטוח}, בשמה ובשם הנתבע, מבלי שצורף לה תצהיר לעניין אימות העובדות מטעם התובע.

המדובר בתאונת דרכים שארעה בתוך צומת כשאין חולק כי זכות הקדימה נתונה לתובע.

לא הוכח כי התובע נכנס לצומת בנסיבות שלא היה ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. העובדה שארעה תאונה אינה מגבשת את הנתונים העובדתיים המקימים את הרשלנות התורמת , אלא המדובר בנסיבות המצריכות הוכחה.

לא הוכח כי המהירות בה נסע התובע היתה גבוהה או חרגה מהמהירות המותרת. הטענה לפיה התובע נסע במהירות לא נתמכה בגרסת הנתבע או בתצהיר מטעמו, הוכחשה על ידי התובע ואין בנתונים שהוצגו {כגון מיקום הנזק, גובה הנזק וטופס ההודעה} בכדי להוכיח רשלנות תורמת מצד התובע, ומכאן שקמה אחריותם המלאה של הנתבעים לנזק.

לעניין הנזק לרכב הוגשה חוות דעת שמאי וכן קבלות ותמונות.  הנזקים שנגרמו לתובע הסתכמו בסך של 24,100 ש"ח כשמסכום זה שולם לו סך של 19,916 ש"ח {לאחר קיזוז 15% רשלנות תורמת}. שווי הקיזוז הסתכם בסך של 3,514 ש"ח. לעניין ההוצאות הנלוות המדובר בטענה להפסד זמן, טרחה ועוגמת נפש, סכום שהוערך בסך של 2,500 ש"ח.

על רקע המכלול, בית המשפט מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של  3,514 ש"ח וכן פיצוי בגין הוצאות נילוות והפסד זמן ע"ס 1,500 ש"ח , ובסה"כ 5,014 ש"ח וכן בהוצאות משפט ע"ס 300 ש"ח. הסכומים הנ"ל  ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין עד ליום התשלום המלא בפועל.

עותק ישלח לצדדים.

בקשת רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום,  י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: